<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חנן בר רב חסדא</h1>
<h2>דף סג:</h2>
גר' בפ"א דע"ז אמ' רב חנן בר רב חסדא ואמרי לה אמ' רב חנן בר רבא אמ' [רב] חמשה בתי ע"ז קבוע' הן וכו' עד א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא מאי קבוע' א"ל הכי אמ' אבוה דאימיך דהיינו רב חנן בר רבא כדלקמ' בע"ה שקבוע' תדירא דכולה שתא פלחי לה. ואותן חמשה בית בל בבבל בית נבו בכורסי תרעתא שבמפוג צריפא שבאשקלון נישרא שבערביא. בשלמ' מה שמנו בל ונבו בשמותן דעולא דאמ' (בפ"ד) [בפד"מ] [סנהדרין ס"ג ע"ב] משמיה דר' יוח' כל ע"ז שכתובה בתורה מותר להזכיר שמה כמו שכתובה אבל אותה שאינה כתובה מכנין אותה לגנאי פני מלך פני כלב עין כל עין קוץ [תמורה כ"ח ע"ב] תרעתא וצריפא ונישרא למה מנו אותן בשמן, תרעתא י"ל על שם עראי ושבר צריפא ונשרא מסגדייהן ונשרא פי' רבנא נתן בערך נשר נשרא שבערביא פי' ביזיון. בערביא יש בית ע"ז ואית בה אבן וחקוק עלה, סגדון לה. ויש לפר' נשרא לשון נפילה ונשירה וצריפא לשון בורגן וצריף לשון גנאי. גר' תו בפ"א דע"ז בגמ' אין מוכרי' להן דובין ואריות [ט"ז ע"א] אמ' רב חנן בר רב חסדא אמ' רב חסדא חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפרכוס אבל למכירה לא. ואני אומ' אף למכירה ואיתותב. דדוקא לפירכוס דינה כבהמה דקה דתנן [חולין ל"ז ע"א] בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה אבל בהמה גסה בין יד בין רגל הוי פירכוס. ומיבעיא לן לעניין דרוסה מאי דהא מסקנא דשמעת' סלק' דאפילו רב דאמ' בבהמה מן הזאב ולמעלה סביר' ליה כר' בנימן א"ר אלעז' לא בא ר' יהוד' שאמ' במשנתינו דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה אלא לפרש דברי ת"ק דאמ' ודרוסת הזאב דוקא בדקה קאמ' אבל בגסה לא כדאמ' רב בהדיא אמ' רבה בר רב הונא אמ' רב [שם נ"ג ע"א] ארי נכנס לבית השוורים ולא אמ' זאב נכנס לבית השוורים בהלכה ספק דרוסה, ואין לדחות דרב אליב' דר' יהוד' אמרה דכיון דמעיקר' ס"ד דלאפוקי מדר' יהוד' אתא הוה ליה למימ' זאב שנכנס אי סביר' ליה הכי אלא ש"מ כדמסקינ' סביר' דזאב בדקה וארי בגסה. והשת' מיבעיא לי לעניין חיה גסה מאי. ותו בעגלים מהו שדרוסת הזאב באמרי רברבי מסקינן דלא שייך בהו דרוסת חתול נץ ונמיה אלא בגדיים וטלאים, עגלים בדרוסת הזאב מאי גימ'.
